היום אני בת 15! איך יתכן, אתם בוודאי שואלים. התשובה היא שהיום הוא יום ההולנדת שלי, היום בו עברתי לגור בהולנד והפכתי להולנדית אמיתית (טוב, לא באמת).

בגילגולי ההולנדי אני רק בת 15 וזו סיבה למסיבה! וכמובן גם לפוסט. על מה שהביא אותי להולנד ועל הדרך שעברתי עד כה תוכלו לקרוא בראיון המיוחד שערכה איתי נגה שנער-שויער ב Xnet. כאן אספר לכם על מה שלמדתי במהלך חמש עשרה שנותי בהולנד. מה למדתי על הולנד, על ההולנדים וגם על עצמי.

הולנד היא ארץ של ניגודים. היא ארץ של יצירה וחידוש אבל גם של שמירה על הקיים ועל המסורת. זוהי תרבות ששורשיה הקלוויניסטיים דוגלים בעבודה ופשטות אבל גם כזאת שמעריכה פנאי, חופש והנאה. ההולנדים יעריכו אותך יותר אם תראה ולו ניסיון קל ללמוד את שפתם אבל הם בו בזמן גם דוברי האנגלית הטובים באירופה. הם אוהבים לקנות ועוד יותר להזמין אונליין אבל מעריכים כל חפץ ושומרים עליו ולא ממהרים לזרוק. הם חסכנים (יש שיאמרו קמצנים) אבל בעתות מצוקה אין נדיבים מהם ובזמנם הפנוי הם מתנדבים ברצון. הם העם הגבוה בעולם ובו בזמן צנועים, מאמינים בשיוויון ובחוסר יוהרה. בדיוק כמוני, חוץ מהגובה 😉

15 דברים שלמדתי על הולנד, על ההולנדים ועל עצמי

(המלצה: קראו עם קורטוב הומור)

1. שמות

שמי הוא רחל. אחרי התיכון הבנתי שרחל כבד לי מדי והחלטתי להתחיל להציג את עצמי בשם רחלי. בבית תמיד קראו לי רחלי או חלי ואחיי כינו אותי משום מה בגרסה האנגלית של השם, Rachel. והנה היום, אי אלו שנים אחרי, אני מציגה את עצמי בדיוק בשם הזה.

כשעברתי להולנד לא ידעתי שאת שמי – רחל – הם מבטאים במלעיל (הטעמה של ההברה הראשונה) ושזה שם הולנדי מקובל. החלטתי להשתמש בשם החיבה מבית, רייצ'ל. לא ידעתי שהשם הזה יבוטא כאן בגרסתו הצרפתית, כלומר ראשל. כששואלים אותי מה אני מעדיפה, אני אומרת שלא משנה לי כי באמת נחמד לי שיש לי שמות שונים. פעם אני ישראלית, פעם אנגליה או אמריקאית, פעם צרפתיה ולפעמים גם הולנדית.

2. שפה

השפה ההולנדית היא שפה קצת מוזרה. היא שייכת למשפחת השפות הגרמאניות וניכרות בה השפעות של שפות שונות מתקופות היסטוריות שונות. כך תמצאו בה מילים מן הצרפתית, האנגלית וגם מן האידיש/עברית.

קראו על הקשר בין ההולנדית לאידיש

לקח לי לא מעט זמן ללמוד את השפה ולהעז לדבר בה. שעות רבות של קריאה, ימים של תרגול ואינספור טעויות מביכות עשו את שלהם והיום אני נהנית לפטפט בשפה שוברת השיניים הזאת.

לא מזמן התפרסם מאמר ובו נטען כי ההולנדית היא אחת השפות הכי פחות סקסיות שיש. אני יכולה רק להסכים עם הטענה הזאת ועם זאת גיליתי גם צדדים יפים שלה.

השפה ההולנדית עשירה בביטויים ובצירופי לשון רבים וההולנדים משתמשים בהם בדרך של שגרה. מצעיר ועד זקן, מפרופסור מכובד ועד אחרון בעלי המלאכה, כולם מתבלים את שפתם בביטויים ציוריים שרבים מהם לקוחים מעולם מזג האוויר והספנות. הנה כמה דוגמאות:

Tussen de wal en het schip geraken

להימצא בין הגדה לבין האונייה במשמעות של בלבול, איבוד או בעיה.

De wind in de zeilen hebben

הרוח נמצאת במפרשים במשמעות הצלחה.

Daar komt een schip met zure appels

הנה באה סירה עם תפוחים חמוצים במשמעות תחזית לגשם חזק.

ועוד אחד שאימצתי ואני מיישמת בשמחה בשנים האחרונות:

De wind niet door de hekken laten waaien

לא לתת לרוח לנשוב דרך הגדר במשמעות לא לפספס אף הזדמנות!

הנה כמה מילים בהולנדית שאתם חייבים להכיר! (לחצו כאן)

3. אופניים

אי אפשר לדבר על הולנד ולא להזכיר את כלי הרכב האהוב כל כך על ההולנדים, האופניים. הולנד היא ארץ האופניים; יש בה יותר זוגות אופניים מאשר אנשים וכל הולנדי ממוצע מפדל 2.9 ק"מ ביום. אני כנראה מורידה את הממוצע אבל בהחלט תומכת בשגעון הזה.

רכיבה על אופניים טובה לבריאות, לזיכרון, לפרודוקטיביות ולמצב הרוח, היא מפחיתה את זיהום האוויר ואת פקקי התנועה. בהולנד, בזמן פקקי הבוקר, יש יותר רוכבי אופניים מאשר מכוניות על הכבישים. עובדה מדהימה אפילו יותר היא שיש בהולנד גוף אשר מטרתו היא קידום מדיניות אופניים חזקה. הארגון tour de force מהווה שיתוף פעולה בין הממשלה, חברות מסחריות, ארגונים חברתיים, ארגוני ידע ופלטפורמות שונות.

אז למה הפכו האופניים למשהו שמזוהה עם הולנד?

יש האומרים שהעניין טמון בהסטוריה הקלוויניסטית של הולנד. תכונות של צניעות, פשטות ועבודה קשה מאפיינות את ההולנדי מזה כחמש מאות שנה. רכיבה על אופניים מתאימה לכן לאופי ההולנדי הקלוויניסטי.

יש עוד סיבות כמו מחאה רחבה בשנות ה 50 בה הובעה התנגדות לאיבוד האופי האינטימי של השכונה, מחאה על ריבוי מכוניות ותאונות דרכים ולחץ על בניית שכונות תואמות אופניים.

גם האקלים הממוזג וכמובן פני השטח תורמים לפופולריות של הרכיבה על אופניים. ועוד גורם חשוב הוא התשתיות - שבילי אופניים ומתקני חניה.

מסתבר שגם החוק בהולנד מעודד ומגן על רוכבי האופניים. לפי החוק יש לאפשר לכל אזרח להגיע בקלות, בנוחות ובבטחה לכל צרכיו ולאפשר זאת בהליכה או ברכיבה על אופניים.

בנוסף, נהג רכב מחוייב בתשלום של לפחות חצי מהוצאות תיקון לאחר תאונה עם רוכב אופניים גם אם לא היתה זו אשמתו.

4. מזג אוויר

מזג האוויר בהולנד הוא נושא השיחה הכי פופולרי ואהוב. הולנדי לא יפספס הזדמנות לקטר ולהתלונן על מזג האוויר ובסופו של עניין גם יודה בכך שהוא או הם או אנחנו ההולנדים אף פעם לא מרוצים ממזג האוויר. עם זאת, גם בתחום הזה ההולנדי הגיע לכדי יעילות מרשימה – הוא יודע לנצל כל מזג אוויר וכל עונה לטובתו ולהפיק את מירב ההנאה.

עת תגיח קרן שמש ראשונה מבינות לעננים, יפשוט ההולנדי מעיל וסודר כדי לאפשר לשמש לאזן את מצב ויטמין D בגופו. כאשר יש סופה עם רוחות חזקות אצה לו הדרך לחוף הים כדי ללכת או לרוץ או לרכב על אופניו כנגד הרוח. כאשר קופאים מי התעלות הוא יעטה על רגליו מחלקיים, ימדוד את עובי הקרח ויתפלל שהשנה יוכל להשתתף במרוץ 11 הערים. וכאשר יורד גשם, הוא פשוט ממשיך בעיסוקיו כי כידוע – מגשם לא נמסים.

קראו את המדריך למזג האוויר בהולנד

5. אמסטרדם

מה אוכל לחדש לכם על אמסטרדם? על הבתים בה, על המוזיאונים ועל המקומות המיוחדים בה כבר כתבתי. כתבתי גם טיפים לעשה ואל תעשה בעיר, בתי קפה שווים וכמובן גם על השווקים השונים בה.

קראו את המדריך למטייל באמסטרדם

אמסטרדם עבורי היא עיר התעלות הרומנטית, המרהיבה שאף פעם לא משעמם בה. יש לי חלום ובחלומי אני גרה באמסטרדם ולא סתם באמסטרדם אלא ממש במרכז. להיות במקום בו הכל קורה, בו הכל אפשרי בכל שעה של היום. החלום כולל גם בריחה אל בית בכפר בסופי השבוע.

המילה בריחה איננה מקרית. בשנים האחרונות יש עיסוק נרחב בעניין איכות המגורים בעיר אשר נפגעה מאד בעקבות תיירות היתר בה. בשנת 2019 ביקרו בעיר כעשרים מיליון תיירים! תיירות היא דבר חיובי מאד אבל תיירות יתר יש לה השפעות מרחיקות לכת על המקום ותושביו. עיריית אמסטרדם מפתחת תוכנית שתנסה להתמודד עם תיירות היתר בעיר מבלי לפגוע ביתרונות של התיירות ובהנאה שהעיר מסבה לכל אוהביה.

6. ניימכן

אל ניימכן הגענו לגמרי במקרה ואני כל כך שמחה ואוהבת לגור בעיר הזאת. זו עיר ירוקה עם איכות חיים מן הגבוהות בהולנד. ניימכן היא גם העיר העתיקה בהולנד וקיימת כעיר כבר מאז כיבוש הרומאים את הולנד.

ניימכן זכתה בכבוד לפתוח את סדרת הפוסטים שלי על תיירות איטית. במשך חודשים טיילתי, בדקתי, חקרתי ובחרתי מקומות בעיר ובסביבתה הקרובה אשר ראויים בעיני לביקור.

פעם אמר לי איש אחד שנולד וחי כל חייו בניימכן שהרגע בו הוא מגיע אל גשר הוואל (הגשר הישן על נהר הוואל) ורואה את מגדל כנסיית סנט-סטיבנס, הוא הרגע בו הוא מרגיש שחזר הביתה. לאט לאט גם אני מתחילה להרגיש ככה כלפי העיר הנפלאה הזאת.

7. ערי האנזה

כן, שמעתי על ברית ערי ההאנזה לפני שעברתי לגור בהולנד. אולי אפילו למדתי עליה בבית הספר. ידעתי שתחילתה בגרמניה ושערים שונות בארצות הים הבלטי ואף בארצות סקנדינביה השתייכו אליה. מה שלא ידעתי הוא שגם ערים רבות בהולנד השתייכו לברית הזאת ושמורשת ערי ההאנזה בהולנד חיה, קיימת ובועטת.

תשע ערים חידשו את ברית ההאנזה ביניהן והן פועלות למען חיזוק המורשת והתיירות בהן. הן נמצאות באזור צפון-מזרח הולנד לאורך נהר האייסל והן עתיקות, יפות ומעניינות.

קראו את הכתבה שכתבתי על ערי ההאנזה עבור מגזין גלובס

אם תשאלו אותי מהי עיר ההאנזה האהובה עלי יהיה לי קשה לבחור. כולן יפות ונוסטלגיות בדיוק כמו שאני אוהבת. ובכל זאת יש בה בדוסבורח משהו שמושך אותי אליה כל פעם מחדש. אולי זה הגודל שלה שמאפשר להקיף אותה, לטייל לאורך הנהר ולחזור למרכז אל בית הקפה האהוב עלי והכל בשעתיים. אולי אלה הבתים הצבעוניים שלה ואולי הפסל המרגש "צעדי זהב" של האומן Roberto Barni.

8. ערי מבצר

ערי מבצר בהולנד יש עשרות רבות. לא כולן נשתמרו באופן מלא או אפילו חלקי אבל אלה שכן, שוות ביקור. עיר המבצר הראשונה בה ביקרתי וזו שאליה אני חוזרת שוב ושוב היא הוסדון Heusden. היא נמצאת במחוז צפון-בראבנט הדרומי ושימשה בעבר כחלק מקו ההגנה ההולנדי. ערי המבצר נבנו באופן מעורר השתאות והן מהוות עבורי מעין קפיצה אל העבר. אפשר ממש לדמיין איך נלחמו כאן ואיך הגנו ההולנדים על ארצם האהובה.

אל הוסדון אני חוזרת גם בזכות יריד הוינטג' המתקיים בה אחת לחודש וכך אני נהנית לי גם מטיול על גבי הדמיון וגם מאהבתי לוינטג'. למעשה, היה זה אחד הירידים הראשונים שגיליתי בהולנד ואני חבה לו זכות ראשונים.

9. שוק

ואם בירידים עסקינן אז בואו נדבר רגע על שווקים. בכל עיר, כפר או ישוב מתקיים לפחות פעם בשבוע שוק. תמיד בימים קבועים ובמקומות קבועים. משפט שגור בפי ההולנדי הוא: "למה לי לעבור דירה? יש לי את הבית שלי, אני מכיר את כולם ויש לי את דוכן הגבינות שלי בשוק".

על בשרי למדתי מה מותר ומה אסור בשוק ואני אחלוק איתכם את הטיפ הכי חשוב: אל תגעו להם בירקות ובפירות שלהם! תגידו מה אתם רוצים וכמה ותנו למוכר לעשות את עבודתו, היינו לבחור עבורכם.

10. מסורת

"אל תגעו לנו במסורת שלנו" יאמר ותאמר כל קשיש וקשישה הולנדיים ולא רק הם. ההולנדים אוהבים וקשורים בעבותות אהבה למסורת שלהם. כל איום לשינוי מביא עמו דיון ציבורי שלעיתים רבות מתלהט. ראו למשל את הדיון ארוך השנים על מסורת חג סינטר-קלאס.

במרכז החג עומד הקדוש סנט ניקולאס אשר מגיע להולנד כל שנה ב 11 בנובמבר מספרד בספינתו מלווה בעוזריו הפיטים (כולם נקראים פיט ולכל אחד מאפיין משלו. כמו הדרדסים בערך ;)). סנט ניקולאס הוא מעין סנטה קלאוס ויש מקורות שאומרים שהוא הוא הדמות המקורית ושמהגרים הולנדים הביאו עמם את המנהג הזה לאמריקה.

בכל אופן, הזקן המכובד מביא עמו מתנות לילדים. עוזריו הפיטים דואגים לכך שכל ילד יקבל מתנה ועושים זאת, איך לא, דרך ארובת האח. יש הטוענים שזאת הסיבה לכך שפיט הוא שחור. דמותו של פיט מבוססת על דמות המשרת מן המאה ה 16 - מכנסיים צבעוניים נפוחים, גרביון שחור ובארט. עם השנים קיבל פיט יותר ויותר מאפיינים 'שחורים' כמו שיער מקורזל, שפתיים אדומות עבות, עגילי חישוק וכמובן צבע עור שחור משחור.

בשנים האחרונות ניצת ויכוח לוהט בין הרצון לשמר את מסורת החג ויחד עמה את פיט השחור לבין תחושות גזעניות שהדמות מעוררת.

כאחת שלא גדלה על ברכי החג הזה, אני מרגישה שאין לי זכות אמיתית לדרוש שינוי אם כי אני בהחלט בעד שינוי. אני מאמינה שתרבות היא עניין דינאמי וששינויים הם בלתי נמנעים.

11. יד שניה

מסורת השניה בהולנד מושרשת בתרבות המקומית. היא כנראה תולדה של מאפיינים קלוויניסטיים, הערכה לקיים וחסכנות. חנויות יד שניה יש בכל פינת רחוב כמו גם מכלי איסוף ומיחזור.

בביתי עומדים אחר כבוד הפחים הבאים: פח קטן לאשפה ירוקה (אורגנית) שמתרוקן באופן תדיר לפח הגדול שעומד בחצר, פח לאריזות פלסטיק, פח לבקבוקי פלסטיק, פח למוצרי נייר ופח למיכלי זכוכית. וכמובן שגם פח רגיל. המסכן לא מצליח להתמלא כי כל האחרים מתחרים בו בהצלחה רבה. בהולנד למדתי למחזר ואף על פי שתהליך המיחזור רחוק מלהיות מושלם ויעיל, אני משתדלת להיות פועלת חרוצה.

12. תינוק נולד

בהולנד אין עין הרע ומעט מאד אמונות טפלות. עוד בטרם התינוק נולד, יארגנו ההורים לעתיד את חדרו, יצבעו את קירותיו, ידביקו טפט, יציבו רהיטים, יתלו תמונות ויסדרו את הבגדים בארון. העריסה כבר עומדת בחדר המגורים ואפילו כרטיסי ההודעה על הולדת הרך כבר הוזמנו. הדבר היחידי שממתין עד לאחר הלידה הוא ההודעה בפומבי.

איך מודיעים לכל עובר ושב שכאן נולד תינוק? מציבים שלט גדול עם שם הרך הנולד, תולים בובת חסידה או אפילו חוט כביסה עם בגדי תינוקות. המנהג המקסים הזה הוא אחד בסדרת מנהגים דומים שמהותם – לחלוק ולשתף את האחרים בשמחתך. הולדת ילד, סיום לימודים, חתונה, כל אלה הם מועדים בהם ההולנדי ימצא דרך יצירתית לחגוג ולשמוח.

13. חלונות

עניין החלונות בהולנד הוא מורכב מאד. בבית הולנדי טיפוסי יהיו חלונות גדולים עם וילון ועל אדן החלון חפצים דקורטיביים לרוב. למה חלונות גדולים? שוב נחזור למילת הקסם וממנה נלמד שהדת הקלוויניסטית ששלטה בכל אופני החיים דרשה צניעות ומהוגנות וכל מי שחלף על פני הבית קיבל את היכולת לראות שהבית שומר על כל הכללים.

אז קיבלנו חלונות גדולים המכניסים הרבה אור פנימה אבל צריך גם לנקות. ניקוי החלונות הוא עניין רציני ולכל עקר.ת בית משנה סדורה. מגב, מטלית מיוחדת, מים עם חומץ, לימון או בצל. קיץ, חורף, סתו, אביב, החלונות ינוקו!

14. קבקבי עץ

קבקבי העץ מזוהים עם הולנד אך במקור הם אינם הולנדיים. קבקבי עץ היו נהוגים בעיקר בקרב חקלאים ובעלי מלאכה מאז ימי הביניים במקומות רבים באירופה. למעשה, מקור הקבקבים הוא כנראה בצרפת. הם היו מקובלים כמעט בכל ארצות אירופה ואפילו ביפן נהגו אנשי הדת לנעול קבקבי עץ.

אז מדוע הפכו קבקבי העץ לאחד הסמלים המובהקים של הולנד? התשובה לא לגמרי ברורה. קשה לעקוב אחר התפתחות התופעה בגלל שרוב קבקבי העץ נזרקו לאש לאחר שנשחקו ולא יכלו עוד לשמש את בעליהם.

אחת ההשערות היא שבשל העובדה שההולנדים היו סוחרים והפליגו לכל קצוות תבל הפכו הקבקבים מזוהים איתם. כמו כן יכולתם של ההולנדים לבנות ולתחזק את המותג ההולנדי ובכלל זה קבקבי עץ ופרחי צבעונים כמובן.

15. הטוליפ

הטוליפ, כמו קבקבי העץ, אינו הולנדי ובכל זאת הוא מקושר בתודעה הציבורית להולנד בלבד. הצבעוני הגיע להולנד מתורכיה במאה ה 16 וגרם כאן לקדחת הצבעונים שהביאה לבועת הבורסה הראשונה מסוגה בהסטוריה.

ישנם 150 סוגים של טוליפים ואלפי ואריאנטים. השמות שלהם יפים לא פחות מהפרח עצמו. מה דעתכם על אניקה, ליידי ג'ין או הנערה המסמיקה? אולי אתם רוצים להצטרף ל "תוכי השחור" ולעוף עימו על גבי "ענן כסוף" אל ה"אין סוף" ולהגיע ל "שלמות גדולה". איזה משחק נהדר ואיזה פרח יפיפה!

אז מה למדתי במשך חמש עשרה שנותי בהולנד?

למדתי הרבה על ההסטוריה ההולנדית רוויית המלחמות והמסעות בעולם דרך הטיולים שלי בערי מבצר וערי האנזה. למדתי על תרבות עשירה, יצירתית ומפותלת דרך מפגשים עם אנשים. למדתי שדרך החיים ההולנדית שחרטה על דגלה חופש וכבוד מאד מתאימה לי ואני בוחרת כל יום מחדש לחיות כאן.

אבל אולי הדבר הכי חשוב שקרה לי בהולנד זה שהפכתי להיות בלוגרית. משהו לכאורה קטן אל מול מילים גדולות כמו חופש וכבוד ובכל זאת. הבלוג שלי הביא אותי להרבה מקומות והפגיש אותי (גם וירטואלית) עם אנשים מעניינים שחלקם הפכו לחברים. הבלוג שלי מאפשר לי להביא את עצמי, את יכולותי וכישורי לקדמת הבמה. הבלוג שלי מאפשר לי ללמוד, לצמוח ולהשיג מטרות שמעולם לא חשבתי שאשיג. הבלוג שלי מאפשר לי להיות אני. הבלוג שלי הוא הבית הווירטואלי שלי ואתם תמיד מוזמנים לבקר אצלי.