הכפרים היפים של מחוז חרונינגן
עודכן: 27 ביולי 2023
"לא קורה דבר מעל חרונינגן" נוהגים לומר אנשי מחוז חרונינגן בגאווה ומתכוונים לא רק לעובדה הגיאוגרפית שחרונינגן היא הפרובינציה הצפונית ביותר בהולנד אלא גם לכך שהיא לדעתם הכי טובה ומיוחדה.
כבר שנים שאני שומעת את הביטוי הזה Er gaat niets boven Groningen (לא קורה דבר מעל לחרונינגן) והנה הגיע הזמן לבדוק הכצעקתה. יצאתי לשלושה ימים בצפון הולנד – יום אחד בעיר חרונינגן עצמה, יום אחד בכפרים בסביבתה ויום אחד במחוז דרנטה הסמוך. שלושה ימים ושלושה פוסטים כי מסתבר שדווקא הרבה מאד קורה שם למעלה.
האושר נשאר על הגבעה
האזור שנמצא צפון-מערבית לעיר חרונינגן, בין העיר לבין מחוז פריסלנד, נקרא ארץ הבוץ Waddenland. מימים ימימה זהו אזור ביצתי משובץ בכפרים קטנטנים. החיים כאן הצריכו מידה של אומץ ועקשות במלחמה התמידית במים שתמיד איימו להציף. ללא סכרים כלל, היתה לטבע יד חופשית. גאות ושפל קבעו את חייהם של המקומיים אשר בנחישות רבה התאימו את האזור להתיישבות ולחקלאות. תילי עפר שימשו בסיס להתיישבויות קטנות והורחבו כדי לבנות עליהם עוד. גבעת חול קטנה בולטת מעל פני שהטח הביצתיים איפשרה הגנה יחסית מפני המים והרטיבות וכך ברבים מישובים אלה הוקמה כנסיה בראש הגבעה אשר היוותה את מרכז הכפר. כך נטבע הביטוי השגור בפי המקומיים: האושר נשאר על הגבעה.
פני השטח המישוריים באזור זה מאופיינים בנחלים קטנים ותעלות צרות החורצים את האזור לאורכו ולרוחבו. שייט בסירה קטנה יכול להיות חוויה מיוחדת בימי הקיץ. גם ביקור באחת הטירות באזור יכול להיות מעניין. הטירות משמשות כמוזיאונים המלמדים על התרבות המקומית במאתיים השנים האחרונות.
ביקור בכמה מן הכפרים המיוחדים האלה מבטיח לכם יום מעניין ורגוע. השקט כאן מספר אולי יותר מהכל את סיפורו של המחוז המעניין הזה. בואו איתי לשניים מכפרי התל האלה ותקבלו בונוס – עיר קטנה יפיפה.
ווינסום Winsum
הכפר, שראשיתו כבר במאה ה 4 לפנה"ס, הפך לעיר מסחר חשובה בקבלו זכויות של עיר בשנת 1057. תהפוכות רבות עברו על העיר כאשר זכויות המסחר שלה נפלו בידי העיר השכנה חרונינגן אשר חששה מפגיעה במעמדה ובחרה את צד הכובש הספרדי במלחמת שמונים השנה.
במרכז הכפר עוברת תעלה Winsumdiep אשר נחפרה בין העיר הצפונית Delfzijl לווינסום כבר לפני השנה 1000. התעלה שימשה כדרך מעבר (שייט בים היה מסוכן) וכאמצעי לשליטה בגובה פני המים לצרכי עיבוד הקרקע.
פעם הפרידה התעלה בין שני כפרים: ווינסום ואוברחום. כיום מהווים השניים כפר אחד אשר את שני חלקיו מחברים מספר גשרים. הגשר המרכזי Boogbrug נבנה ב 1808. עד אז חיבר בין שני הכפרים גשר עץ שהיה ניתן להרמה. בזמן מלחמת העולם השניה הופצצו כל הגשרים באזור מתוך מטרה (שלא צלחה) להאט את התקדמות הנאצים ובשנת 1941 נבנה הגשר מחדש.
מה לראות
ניתן לחנות במרכז הכפר ולהתחיל את היום בקפה על שפת התעלה ממש מול הגשר היפה.
מכאן נחצה את התעלה על פני הגשר לכיוון הכפר אוברחום. יש כאן כנסיה מן המאה ה 13, שביל עתיק שמקיף את התל המקורי Ossengang, ובית הכנסת מ 1879.
נחזור לווינסום דרך הגשר השני – גשר הינבר Jeneverbrug – אשר חייב את שמו לאהבתם של ההולנדים למשקה הפופולרי ינבר (מקורו של הג'ין האנגלי). לפי הנוהג המקומי לא יאה היה לשתות אלכוהול בכפר שלך ולכן נהגו אנשי שני הכפרים לחצות את הגשר וללכת לשתות בכפר השכן.
דרומית לגשר נבקר בכנסיית המגדל Torenkerk מהמאה ה 11. בשונה מרוב כפרי הסביבה, הכנסיה אינה ממוקמת במרכז התל. לא לגמרי ברור מדוע. מגדל הכנסיה נבנה במאה ה 17 והוא ייחודי בשל גרם המדרגות החיצוני ודלת המובילה לתוך המגדל. גם הסיבה לקיומן של מדרגות אלה אינה ידועה. יש הסוברים שהחלל מאחורי הדלת שימש כמקום מחבוא בזמני חרום. סברה אחרת אומרת שבזמן מלחמת שמונים השנה נעשה שימוש במגדל הכנסיה כבמגדל תצפית והכניסה לחדר התצפית נעשתה מבחוץ.
ממול לכנסיה ניצבת טחנת הרוח 'החברות'. הטחנה מקורה בכפר שכן והועברה לכאן בשנת 1801.
הטחנה השניה, טחנת הכוכב, ניצבת במקום הכי גבוה בכפר. במקום הזה עמדה טחנת רוח כבר בשנת 1628. טחנת הכוכב נבנתה ב 1851.
הנה הגענו חזרה לכיכר המרכזית. סביב סביב בתים הסטוריים כמו הספריה שבמקור שימשה כבית ספר משנת 1882, אכסניית הקרפיון הזהוב מן המאה ה 17 וקצת בהמשך קפה J&A שהיה כבר במאה ה 16 גם אכסניה.
אין לשכוח שהכפר הוכרז השנה (2020) לכפר הכי יפה בהולנד! אם הוא באמת הכפר הכי יפה אינני בטוחה אבל אם אתם בסביבה תנו קפיצה ותחליטו בעצמכם.
Niehove ניהובה
גם הכפר ניהובה הוכרז לפני שנתיים לכפר היפה ביותר ודווקא עם ההכרזה הזו אני מסכימה. אחד הכפרים הקטנים בהולנד עם רק 135 תושבים וכמאה בתים ועם תבנית אופיינית לכפרי-גבעה באזור הזה.
פני הכפר לא השתנו מזה מאות בשנים – במרכז הכפר, בחלק הגבוה שלו (מן הקרקע לא ממש מבחינים בהבדלי הגובה) הכנסיה ומסביבה, בשני מעגלים מושלמים, בתי הכפר.
הכנסיה מן המאה ה 13 היתה עד לשנת 1830 מוקפת בחפיר, אשר דאג לכך שרוחות המתים ישארו בסמוך לכנסיה ולא "יטיילו" בכפר. הכנסיה הקטנה היתה ריקה ללא ספסלים. המאמינים התפללו בעמידה, גברים בצד אחד ונשים בצד השני. הכנסיה היתה מבנה האבן היחידי בכפר עד המאה ה 16.
באלף הראשונה לספירה היה הכפר למעשה אי קטן בתוך אזור שכולו מים. בשנת 1500 נבנה סביבו סכר ונסללה דרך לאזור היבש. למרות שהיה קטן ומבודד קיבל הכפר מעמד של מקום בו נערכו ישיבות בית המשפט האזורי החל מן המאה ה 11 עם הפסקה לטובת הכפר השכן. מכאן גם שמו של הכפר ני=ניו=חדש + הובה=הוף=חצר במשמעות מקום התכנסות.
מה לראות
הכנסיה משמשת כמרכז מבקרים קטן עם תצוגה של תמונות מחיי הכפר במאות קודמות.
סיבוב סביב הכנסיה ועוד אחד במעגל החיצוני או לפחות חלק ממנו וסיימנו ביקור של כשעה בכפר החמוד, הנינוח והשקט.
אפינגדאם Appingedam
העיר אפינגדאם נמצאת מעט מזרחית לכפרים האלה אבל בהחלט שווה ביקור. זוהי עיר מן המאה ה 12 על גדותיו של נהר הדלף Delf צפונית לעיר חרונינגן. היישוב התפתח כנראה סביב סכר (דאם) שנבנה על הנהר ואשר איפשר גישה ישירה לים ובשל זאת סחר עם ארצות וערים שכנות. היישוב הפך למרכז סחר אזורי ואף למרכז שלטוני. בימי הביניים היתה העיר שייכת למחוז פריסלנד והשפה המדוברת בה היתה פריזית.
כאשר הושלמה בנייתה של תעלת איימס (המחברת את חרונינגן לדלפזייל ולים הצפוני) בשנת 1876 נתמעטה תנועת הסירות על נהר הדלף ובא הקץ למעמדה המסחרי של העיר.
במרכז העיר עובר נהר הדלף ומשני צידיו בתי העיר העתיקים. זהו החלק העתיק של העיר. החלק החדש נבנה סביב הנמל. פרויקט "הזוגות המתנשקים" נועד ליצור גשר סמלי בין שני חלקי העיר. הפסלת נטשה בנינק פיסלה חמישה זוגות מתושבי העיר בגילאים 4 עד 90 והציבה אותם בין שני חלקי העיר.
האטרקציה העיקרית בעיר היא "המטבחים התלויים". הבתים לאורך התעלה היו למעשה מחסנים ששימשו לאחסון סחורות בעיר שהיתה בימי הביניים עיר נמל משגשגת ושוקקת. כאשר לא היה יותר צורך במחסנים אלא דווקא בבתי מגורים הפכו את המחסנים לבתים. בשל מחסור במקום, הורחבו הבתים ונוספו להם מטבחים תלויים מעל המים. מומלץ לשכור סירה בנמל, לשייט בעיר ולראות את המטבחים התלויים גם מלמטה, מהמים.
מה לראות
בית העיריה משנת 1630
כנסיית ניקולא מן המאה ה 13
בית הכנסת משנת 1801 (Broerstraat 6, Appingedam)
מוזיאון חדר הכסף
אלה היו שני כפרי-גבעה ועיר אחת יפה במחוז חרונינגן. שני כפרים שזכו בתואר "הכפר היפה ביותר" ועיר אחת קטנה שיכולה בקלות להתחרות על התואר. תחרות כזאת יש בה אלמנט מסחרי ושיווקי ובעיקר - תיירותי. הכפרים הקטנים האלה אינם ערוכים לקליטת מסות של תיירים ובביקורי בווינסום הדבר היה מורגש. שני בתי הקפה במרכז הכפר היו עמוסים וניכר היה כי תושבי המקום אינם מורגלים במבקרים כה רבים. האם לבקר במקום שהוכרז על ידי גורם תיירותי זה או אחר כהכי יפה? אין ספק שלא הייתי שומעת על הכפרים האלה אילולא היו זוכים בתואר הזה. אני שמחה ששמעתי עליהם ושזכיתי לראות עוד פיסת היסטוריה מעניינת.
האם תסעו למקום רק בגלל שזכה בתואר שכזה? אשמח לשמוע בתגובות.
אם אתםן כבר בסביבה, אני ממליצה לנסוע למרכז ההצלה לכלבי ים עליו כתבתי כאן.
על העיר חרונינגן עצמה, מסלול טיול בין עשר הנקודות החשובות בעיר ובונוס לחובבי.ות ארכיטקטורה, תקראו כאן.
מעונייניםות לקבל ממני עוד ממתקים הולנדיים כאלה? הירשמו לרשימת התפוצה שלי וקבלו ממני מדי פעם ד"ש במייל.
Comments