הטרנד האקולוגי הוא כאן כדי להישאר
עודכן: 15 במרץ 2020
אנו חיים בתקופה מאתגרת. המודעות וההבנה בצורך בסביבה ידידותית לאדם ולכדור הארץ היא מהגבוהות אי פעם. במקביל, קצב ההתפתחות הטכנולוגית הולך וגדל ומאיים לבלוע אותנו בתוכו. האמנם? האם ניתן ליצור שילוב של השניים? האם יכולים לחבור זה לזה אנשי מדע וטכנולוגיה מחד ואנשי תכנון ועיצוב מאידך כדי להתמודד עם אתגרי הדור הזה?
בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של בניה שהיא ירוקה אבל גם מתקדמת. הקידמה הטכנולוגית תומכת ברצון ובצורך לשמור על ערכים של קיימות, מיחזור וידידותיות לסביבה. הטכנולוגיה לא רק שאינה האויב של התנועה הירוקה אלא שהיא יכולה לתמוך בה ולקדם אותה על ידי שימוש חכם ויעיל בחומרים ממוחזרים אך גם בבניית בתים חכמים ומערכות חימום וקירור חכמות ומתקדמות.
הטרנד הירוק הוא כאן כדי להישאר וכמו טרנדים נלווים של בתים קטנים (tiny housen), מרחבים רב-תכליתיים וגמישים הוא מתבסס על ערכים של חזרה למוכר, לארצי תוך שילוב בין מסורות עבר והמצאות טכנולוגיות חדשניות.
במקומות שונים בעולם הבניה האקולוגית אשר במרכזה הערכים – ידידותיות לסביבה, מיחזור וקיימות – הולכת והופכת למציאות יומיומית.
בהולנד קיימת מודעות רבה לנושא. עשרות רבות של יוזמות פרטיות או חצי-פרטיות ובשנים האחרונות גם של עיריות משלבות מאפיינים אקולוגיים בבנייתן.
בניימכן, עיר מגורי, התקבצה קבוצת משוגעים לדבר, שכנעה את העיריה בנכונות הרעיון, גייסה לשורותיה חברת בנייה והקימה במימונה שכונה אקולוגית ייחודית במינה, שכונת הקש.
שכונת הקש - לא רק שכונה אקולוגית
שכונת הקש ייחודית בשל אופי המבנים בה ואופי תהליך הקמתה.
כאן נבנה בניין הקש האקולוגי הגדול ביותר בהולנד. המבנה כולל 24 יחידות מגורים בגדלים שונים ומספר חללים משותפים. בסך הכל גרים כאן 44 מבוגרים ושבעה ילדים. הם חולקים את האחריות למבנה, תחזוקה וכמובן תשתיות כמו חדר כביסה, חימום, ביוב אקולוגי, פאנלים של אנרגיית שמש, מכוניות, חצר, חנות אקולוגית ועוד.
דבר נוסף המייחד את שכונת הקש הוא תהליך הקמתה. משלב הרעיון, דרך שלב התכנון ושלב הבניה, השכונה נבנתה בשיתוף פעולה מלא של דיירים, מתנדבים ואנשי מקצוע.
הערכים של שכונת הקש
בבסיס הרעיון עומדים שלושה ערכים: ידידותיות לסביבה, שיתופיות והנחלת הידע הנצבר.
ידידותיות לסביבה
הערך המרכזי של בניה אקולוגית וכך גם בשכונת הקש הוא כאמור, ידידותיות לסביבה. כיצד בא ערך זה לידי ביטוי:
· ייצור מינימלי של co2 באמצעות שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שימוש בשיטה חסכנית להפקת אנרגיה, מערכת המים והביוב.
· אין שימוש באנרגיה המבוססת על פחם.
· שימוש בחומרים ממוחזרים, אשר מתפרקים בקלות וידידותיים לסביבה. קש וחימר הם חומרים אורגניים מהסביבה הקרובה, בעלי תכונות בידוד נעלות, סופגי לחות ומאפשרים אקלים פנימי קבוע במבנה.
· המבנה מבוסס של שלד עץ. הקירות החיצונים מבודים באמצעות "אריחי" קש אשר נאטמו בחימר מבפנים. החלק החיצוני נעטף בלוחות עץ בלתי מעובד. עץ אקויה משמש למשקופים ולמסגרות החלון. זהו עץ אשר בעקבות תהליך חמצון שהוא עובר בטבע, הוא עמיד בפני עובש ואין צורך לעבד אותו או לצבוע אותו. הקירות בן יחידות המגורים נבנו מאבן גיר.
· יחידות המגורים הן צנועות בגודלן שכן חללים כמו כביסה הם משותפים לכולם. הדיירים התפשרו על גודל המגורים לטובת חצר גדולה. הדבר הינו גם ידידותי לסביבה כי זה חוסך בחומרי בנייה ובאנרגיית חימום.
· מערכת הביוב היא מערכת המבוססת על שיחי קנה, אשר יוצרים סינון ופילטור טבעי של המים המשומשים. המים המוחזרים משמשים בחדרי השירותים.
· מי גשם נאספים ומשמשים כמי כביסה.
· למבנה גג ירוק. מי גשם נקלטים על ידי הצמחים ונפלטים כלחות חזרה לסביבה.
· חימום – מיקום המבנה בדרום השטח, שימוש בזכוכית, יכולת הבידוד של החימר – כל אלה מאפשרים חיסכון משמעותי באנרגיה לחימום. החימום נעשה על ידי בויילר שיתופי על בסיס כפיסי עץ ממוחזרים.
· החצר – יצירת מערכת אקולוגית קבועה, צמחים אכילים, תבלינים וגן ירק.
שיתופיות
ערך נוסף הוא שיתופיות. הרצון לגור בקהילה החולקת חללים משותפים, תשתיות ובעיקר ערכים. לכן תוכננו במקום מגורים המותאמים לבודדים, זוגות, משפחות, קבוצות ומבוגרים.
כל יחידת דיור כוללת מטבח וחדר רחצה. הם חולקים – חדרי אורחים, חדר רחצה מפנק, חדר כביסה, מכשירים ביתיים כמו שואבי אבק, כלי עבודה, אבל גם חדר קפה משותף, חנות אקולוגית ומכוניות.
הנחלת הידע
הערך השלישי בבסיס השכונה הוא הרצון להנחיל את הידע שנצבר בתהליך התכנון והבניה.
זהו פרוייקט ייחודי במינו בהולנד אשר הציב לו למטרה לשתף וללמד את הקהל הרחב בידע שנצבר במהלך התכנון והביצוע. הקהילה מארגנת במקום ימים פתוחים, סיורים מודרכים, ימי לימוד ועוד.
באחד מן הסיורים הללו השתתפתי וכך יכולתי לשמוע ולראות מקרוב את שכונת הקש. יש שיטענו שהדבר מזכיר להם את הקיבוץ ולא בכדי, שהרי ערך השיתופיות והקהילתיות עמד גם בבסיס הרעיון הקיבוצי. וכך ניתן לראות ששילוב של רעיונות ומסורות עבר יחד עם רעיונות מודרניים יכול להוביל ליצירה של מקומות שלוקחים את הטוב מכל העולמות ויוצרים משהו חדש לגמרי. הלוא הוא הטרנד האקולוגי.
עוד יוזמות ירוקות מעניינות בהולנד
השכונה הירוקה הצפה באמסטרדם-נורד היא קולקטיב של 46 בתים צפים. 7בתים כבר קיימים ובמהלך שנת 2019 יוקמו כל היתר.
שכונת בתי-אדמה earthship, בתים אשר נבנו מפסולת בניה ואשפה בשיטות בניה ידידותיות לסביבה לפי שיטתו של הארכיקטק אמריקאי ואחד מראשוני הבניה האקולוגית בארצות הברית.
עוד על בניה קצת אחרת בהולנד - שכונת בתי הכדור ושכונת בתי הקוביה.
בתים אקולוגיים בעולם
צפו בבית הכיפה האקולוגי של בנג'מין ואינגריד בחוג הארקטי בצפון נורבגיה.
בית המלון האקולוגי באלפים השווייצריים.
מכירים עוד בתים אקולוגיים מעניינים? אשמח אם תשתפו אותי כאן בתגובות.
עץבעיר - קהילה אקולוגית בלב תל אביב: http://citytree.net